GPS ויונוספירה · 7 דקות קריאה · 1 באוקטובר 2026

מדד Kp וסערות גאומגנטיות: מה זה אומר למי שעובד עם GPS

איך קוראים את מדד Kp ואת סולם הסערות G1–G5, איך סערה משפיעה על RTK ועל ניווט, ומה כדאי לעשות לפני יציאה לשטח.

כשמתפרסמת ידיעה על "סערה סולארית", רוב האנשים חושבים על זוהר צפוני. למי שעובד עם ניווט לווייני מדויק, זו בעיקר שאלה מעשית: האם היום אפשר לסמוך על המדידות?

מה קורה בזמן סערה גאומגנטית

השמש פולטת כל הזמן זרם של חלקיקים טעונים (רוח סולארית), ומדי פעם גם התפרצויות גדולות של חומר. כשהחומר הזה פוגע בשדה המגנטי של כדור הארץ, השדה מתעוות — זו סערה גאומגנטית. אחת התוצאות היא שינוי חד בכמות ובפיזור של האלקטרונים ביונוספירה, ולכן גם בעיכוב של אותות GPS.

איך קוראים את מדד Kp

מדד Kp מסכם את עוצמת ההפרעה בשדה המגנטי לאורך פרקי זמן של שלוש שעות, בסולם מ־0 עד 9:

חשוב להבין שמדד Kp הוא מדד גלובלי של השדה המגנטי, ולא מדידה ישירה של היונוספירה מעל המקום שלכם. יש ימים עם Kp גבוה שבהם ההשפעה המקומית קטנה, ולהפך. לכן כדאי להסתכל גם על נתוני TEC מקומיים ולא רק על Kp.

ההשפעה על עבודה בשטח

• RTK: זמן ארוך יותר עד להשגת פתרון Fix, איבוד Fix תכוף, ולפעמים פתרון שנראה תקין אבל מוסט. ככל שהמרחק מתחנת הבסיס גדול יותר, הבעיה חמורה יותר.
• מקלטים בתדר יחיד: שגיאת מיקום גדולה יותר, כי מודל התיקון המשודר לא מתאים לתנאים חריגים.
• רחפנים: מערכות שנשענות על RTK לצילום ממופה או לנחיתה מדויקת עלולות לאבד דיוק באמצע משימה.
• נצנוץ (scintillation): תנודות מהירות בעוצמת האות שיכולות לגרום לאיבוד נעילה על לוויינים. התופעה שכיחה יותר באזורים קרובים לקו המשווה ובקווי רוחב גבוהים, אבל סערות חזקות מרחיבות אותה.

רשימת בדיקה לפני יציאה לשטח

1. לבדוק את תחזית Kp ל־24 השעות הקרובות.
2. לבדוק את ערכי ה־TEC והשינויים בהם באזור העבודה.
3. אם צפויה סערה — לתכנן את המדידות הקריטיות לשעות הבוקר, ולהימנע מהשעות שאחרי השקיעה.
4. לקצר את המרחק לתחנת הבסיס, או לעבוד עם רשת תיקונים צפופה יותר.
5. להאריך את זמן המדידה בכל נקודה, ולמדוד נקודת ביקורת ידועה בתחילת העבודה ובסופה.

בHaniaION אפשר לעקוב אחרי נתוני יונוספירה ולהגדיר התראות, כדי לדעת מראש אם היום מתאים למדידות מדויקות.

חזרה לכל המדריכים